כפרי האבן של פיליון: מסע בין הסמטאות

אם הים הוא הפנים של פיליון, הכפרים הם הלב שלו. פזורים על מדרונות ההר, בנויים אבן על אבן עם גגות רעפים ומרפסות שתלויות מעל האופק — הם נראים כאילו לא זזו כבר מאתיים שנה. ריכזנו חמישה כפרים שכדאי להיכנס בהם לתוך סמטה אחת, ולהניח לזמן לעצור.

מקריניצה (Makrinitsa) — "המרפסת של פיליון"

הכפר המפורסם בפיליון, ובצדק. מקריניצה נשענת על מדרון תלול מעל וולוס, וכל פינה בה משקיפה על מפרץ פגסאי. אין תנועת מכוניות בלב הכפר — רק סמטאות אבן מרוצפות, מזרקות עתיקות ובתי אחוזה מסורתיים. שבו בכיכר המרכזית מתחת לעצי הדולב, הזמינו קפה, ותנו לנוף לעשות את השאר.

• מרחק מהבית: כ-20 דקות נסיעה בלבד.
• טיפ: הכניסה לרכב מוגבלת — החנו בכניסה לכפר והמשיכו ברגל, ככה רואים אותו הכי יפה.

פורטריה (Portaria) — ירוקה ומעיינית

שכנה של מקריניצה, גבוהה ורעננה יותר, מוקפת בעצי ערמונים ומעיינות זורמים. פורטריה היא שילוב מנצח של אווירה כפרית וטברנות איכותיות, והיא בסיס מצוין ליציאה למסלולי הליכה בהר.

• מרחק מהבית: כ-25 דקות נסיעה.
• טיפ: חפשו את מפל המים הקטן בשולי הכפר — פינה קרירה ושקטה בימי הקיץ.

ויזיצה (Vyzitsa) — הכפר שנעצר בזמן

אולי הכפר הציורי ביותר בפיליון הדרומי. סמטאות מרוצפות מתפתלות בין אחוזות אבן מהמאה ה-18, קשתות אבן ושערים מגולפים. ויזיצה קטנה ושקטה, וזה בדיוק הקסם שלה — הרגשה שנכנסתם אל תוך אגדה.

• מרחק מהבית: כ-40 דקות נסיעה.
• טיפ: שלבו עם ביקור בכפר השכן פינאקאטס — עוד פנינת אבן קטנה.

צאגראדה (Tsagarada) — בין עצי הדולב הענקיים

כפר ירוק ופרוש שנמתח בין ארבע שכונות, מוצל בעצי ערמון ובוסתנים. בכיכר אגיה פרסקבי עומד עץ דולב עתיק שהיקפו עצום — אומרים שהוא בן כאלף שנה. מכאן קרוב במיוחד לחופים היפים של החוף המזרחי.

• מרחק מהבית: כשעה נסיעה.
• טיפ: שלבו יום שלם — כפר בבוקר, חוף מֵילופוטמוס או דמוחארי אחר הצהריים.

מילייס (Milies) — סוף הקו של רכבת הקיטור

מילייס היא תחנת הסיום של "המוּדזוריס", רכבת הקיטור ההיסטורית של פיליון שמטפסת בין גשרי אבן ונופי הר. הכפר עצמו שופע כרמים, טברנות וכנסייה יפה, והנסיעה אליו ברכבת הישנה היא חוויה בפני עצמה — במיוחד עם ילדים.

• מרחק מהבית: כ-30 דקות נסיעה עד תחנת אנו לחוניה.
• טיפ: הרכבת פועלת בעיקר בסופי שבוע ובעונה — בדקו זמנים מראש והגיעו מוקדם.

כמה מילות סיכום

אפשר לראות כפר אחד ולהתאהב, ואפשר לחבר כמה למסלול של יום. היופי הוא שכולם קרובים — כמה דקות אחד מהשני, וכולם במרחק נסיעה קצרה מבית האבן בוולוס. צאו בבוקר אל ההר, שוטטו בסמטה, אכלו במרפסת מעל הים, וחזרו לעיר לשקיעה. זה בדיוק היום שגורם לאנשים לרצות עוד אחד כמותו.

חזרה לכל הפוסטים